האם אי פעם עצרתם לשאול מה אתם באמת אוהבים בעצמכם?

מאת: נויה צוק

בכל אחד ואחת מאיתנו קיים הרצון האמיתי של מי ומה להיות.
מתחת לשכבות שעטינו עם השנים, הנורמות החברתיות, מוסכמות הדור, מנהגים ומסורת, שוכן הגרעין – המקור של מהותנו הבסיסית.
מי אני? היכן אני קיים? וכיצד אגיע אלי?

לכולנו יש תחושה של מי אנחנו. אנו מכירים את תגובותינו בסיטואציות שונות, יודעים מה עושה לנו טוב ומה מספק אותנו (קניות, ארוחה טובה וכד'), ובנוסף יש לנו תמונה די ברורה של מי נרצה להיות יום אחד.. וכיצד נראה אז.

פעמים רבות אנו אוהבים יותר את מי שנרצה להיות במקום את עצמנו היום, וכתוצאה מכך אנו חווים תחושת כישלון ואכזבה.
מה שאנחנו היום לא מספק אותנו, איננו אוהבים את הקיים ואנו פוחדים כי לא נזכה להיות מה שתכננו מלכתחילה… תכננו? אנחנו? לא תמיד…
אולי אנו שבויים בדמות של מי שאמרו לנו להיות?
רציתי להיות ציירת אך הלכתי ללמוד "מקצוע מפרנס"?
רצית להיות מוזיקאי אך אבא רופא ולא העזת לאכזב את ציפיותיו להיות הוא?
או אולי פשוט נישאנו ולקחנו משכנתא וילדנו ילדים ויצרנו מחויבות כלכלית שסוגרת עלינו כטבעת חנק?

אני שואלת אתכם: האם אי פעם עצרתם לשאול מה אתם באמת אוהבים בעצמכם? בחייכם? ביום יום שלכם? האם אתם מה שרציתם להיות?
התשובה לכך תמצא בשקט:
צרו לכם זמן קבוע של התבוננות. לבדכם, בשקט מוחלט, תנו לדממה לחדור ולהציף את מי שאתם בתוככם. בסבלנות, ומתוך תרגול במנוחה פיזית, רגשית ומנטאלית, תגיע התשובה.

הרעיון הוא להקשיב לעצמנו ולאהוב את מי שהננו היום.
אנו חיים בהווה ולכן עלינו לקחת מחויבות לעצמנו בזמן הווה. חשוב לתכנן מה שנרצה להיות ולאן נרצה להגיע, אך בו זמנית לתכנן – ולשחרר. לחיות את הרגע הנוכחי ולהתמסר לו מתוך הקשבה לרגשות בזמן הווה.

הדאגה לעתיד יוצרת פחד, אך הפחד הגדול מכולם הוא להיות אנחנו ולהתנהל טוטאלית לפי רגשותינו האמיתיים.
נתינת עדיפות ראשונה לצרכינו עשויה להתפרש כאנוכיות, אך זו יכולה לבוא רק מתוך אגו.
התנהלות מתוך חיבור לאני העצמי תנווט אותנו תמיד למקום הנכון לנו,
שהרי אחרת יתנהלו חיינו לפי רצונם של האחרים.

החיים בזמן הווה, בחיבור נקי וישיר אל עצמנו, יעצימו אותנו.
בשקט של ההכרה נתחבר לאינטואיציה שלנו, לתת המודע שלנו,
ונגיע למקום הטוב ביותר עבורנו.

כעת.

נויה צוק – מודעות עצמית ורייקי

השאירו תגובה

^ TOP