השווקים שנשים מובילות

מאת: יח"צ

woman

יש מספר שווקים שבהם ניתן לזהות עלייה ניכרת בשיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה: פסיכולוגיה, ניהול משרד ומזכירות והוראה. מה המשמעות של תעסוקת נשים ומה צופן העתיד לאימהות צעירות? הנה כל התשובות

תעסוקת נשים היא סוגיה רחבה שבעזרתה ניתן לזהות אי-שוויון בין המינים. בשנת 2014 היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים בנות 15 ומעלה 59.2% לעומת 85% בקרב הגברים, ובגילאי 25-64 עמד שיעור ההשתתפות על 74% לעומת 85% בקרב גברים. עם זאת, המגמה הכללית חיובית: בשנת 1990 היה השיעור 44% ובשנת 2000 רק 51% מהנשים היו מעורבות בכוח העבודה.

לפי מחקר של משרד הכלכלה מחודש אפריל 2004, ישראל היא מדינה שמתאפיינת בפער מגדרי קטן יותר בתחום ההשתתפות בעבודה ובמתן השוויון הזדמנויות וקידום בשוק העבודה, אך יש בה פער גדול יותר בתגמול. בנשים מאיישות פחות תפקידי ניהול מגברים ובשנת 2013 הן היוו 32% מכלל העצמאים לעומת 68% גברים.

במילים אחרות, גם העלייה הניכרת בשיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה לא הצליחה לגשר על פערי השכר הנהוגים בארץ כבר עשרות שנים. מצד שני, יש כמה תחומים שאותם נשים מובילות בבטחה והן גם אלו שמחזיקות במקומות הראשונים ברשימת השכר.

בין הוראה ומזכירות: הכירו את משלחי היד ה"נשיים" בישראל

משלחי יד מסוימים בארץ נחשבים "נשיים" ובעיסוקים אלו תנאי השכר והקידום פחותים בהשוואה למקצועות "גבריים". לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2014 עסקו 32% מהנשים המועסקות בישראל בשישה משלחי יד שעונים על ההגדרה הזו ובהם טיפול, תחומי הוראה ומזכירות. כמו כן, הענפים שבהם נשים עצמאיות הן יותר ממחצית העצמאיים הם בריאות, רווחה, סעד, חינוך ושירותים אחרים.

מבחינתן של נשים, הקושי העיקרי הוא בשילוב בין צרכי העבודה וצרכי המשפחה. על מנת להבין את מאפייני השווקים שנשים מובילות צריך אפוא להיכנס לעובי הקורה. בתחום החינוך וההוראה למשל, המעורבות הגבוהה של נשים נובעת משעות העבודה הנוחות. נשים שלא רוצות לוותר על חיי המשפחה לטובת קריירה יכולות לעשות זאת בקלות יחסית כמורות או מחנכות. החיסרון הוא שנוצר מצב בו נשים הן קהל היעד העיקרי של התחום ולכן פערי השכר בענף לא מצטמצמים.

גם תחום הפסיכולוגיה מעלה תהיות בהקשר של מעורבות נשים בשוק העבודה. מי שבוחרת ללמוד תואר ראשון במדעי ההתנהגות יכולה לעסוק ברווחה, סיעוד ופסיכולוגיה כבר בגיל צעיר יחסית. המשמעות הברורה היא דחייה מסוימת של תאריך הקמת המשפחה, אך היתרון הוא שכר גבוה ביחס לענפים מקבילים אחרים בשוק החופשי.

דווקא התחום של ניהול משרד ומזכירות לא מפתיע בהקשר של אחוזי המעורבות הגבוהים מצד נשים. ראשית, נשים בטווח רחב של גילאים מסתדרות עם אופי המשרה וממשיכות להחזיק בה גם אחרי שנולד להן ילד ראשון או שני. שנית, המספר הממוצע של שעות העבודה השבועיות של נשים בישראל הוא 36.2 (לעומת 45.5 שעות אצל גברים), בעוד הדרישה הנפוצה לעבודה משרדית היא 30 שעות בלבד. נשים בוחרות בעבודה הזו כי היא לא דורשת מהן להקטין את אחוזי המשרה בעקבות הולדת ילדים ובחלק מהענפים קיימות גם אפשרויות קידום אטרקטיביות.

סביר להניח שהמגמה של צמצום הפערים המגדריים ואי השוויון בישראל תמשיך גם בשנים הקרובות. אפשר לראות את זה גם בהיבט הרגולטורי והחקיקתי, וגם על פני השטח ובשוק התעסוקה עצמו. נשים צריכות להמשיך להיות מעורבות בכוח העבודה ולמצוא את המשרות שמאפשרות להן סיפוק, עניין ותגמול גבוה – ולא רק תנאים נוחים להקמת משפחה.

 

השאירו תגובה

^ TOP