ראיון עם דיג'יי יעל שרייבר – Yael Schraiber  

מאת: ליאת בן דור

 

יעל שרייבר

 

נשים נעות, שמחות, מקפצות לקצב המוסיקה, ברקע אווירת מסיבה, חיוכים מורעפים לכל עבר, כשעל הבמה עומדת אישה, דיג'יי יעל שרייבר, עטורה בגופייה שחורה ומצוידת להפליא במיטב הציוד המשוכלל, מיקסר דיגיטלי, מחשב, רמקולים והמון ריכוז בכל הפרטים הקטנים, ובפרט שמסיבת הריקודים תהיה מוצלחת ושמחה.

שלום יעל, נולדת בירושלים, סיימת באוניברסיטה העברית את לימודיך, הוכשרת לעסוק בראיית חשבון, עברת להתגורר בתל אביב ועשית תפנית של מאה שמונים מעלות, כיום את עוסקת בתחום שונה ועוסקת מדי פעם בפעם כדיג'יי.

ספרי לנו על התפנית הזו, מי את יעל שרייבר?
עוד בהיותי תלמידת בית ספר יסודי, במסיבות כיתתיות הסתובבתי עם מזוודת פטיפון ותקליטים במהירות 33 ו-44 (אם מישהו עוד יודע על מה מדובר). כל השנים עסקתי במוזיקה במקביל לעיסוקיי הקונבנציונליים. לימים, בשנות ה-20 שלי, כשהכרתי את הקהילה הלסבית ירושלמית, החלטתי לערוך מספר מסיבות ברמה כדי לתת push לעניין זה, כיוון שרוב המסיבות הירושלמיות הביתיות, באותה תקופה, נערכו עם טייפ קלטות, שהיה מונח לו על הרצפה והסאונד לא היה משהו. עובדתית שדרגתי את אותן מסיבות במשך השנים.
בביתנו בתל אביב כבר עשור אנו עורכות מסיבות פרטיות שאני על ה"עמדה" ו-80 עד 100 בנות, חברות טובות – רוקדות… עד שהמשטרה מופיעה… ומזכירה לנו שהחוק העירוני מגביל את שעות הרעש.

אחיך, אמיר, מנגן כבר שנים רבות ב "להקת אבן ירושלמית", כמה השפעה היתה לו על החלטתך לעסוק בתקלוט במסיבות?
אחי המדהים והמוכשר אמיר שרייבר, עשה קריירה של ממש מהמוזיקה, מלבד עיסוקיו הנוספים (הוא בעל חנות מחנאות בשם "דיפנס" בירושלים). המוזיקה אצלו היתה תמיד על הפרק והעונג כולו שלי לתקלט יחד איתו ולצידו באירועים כגון: ימי הולדת משפחתיים ואירועים משמחים אחרים. למעשה שנינו גדלנו בבית מאוד מוזיקאלי.
זכרון ילדות חזק שנחרט בי הוא מבית סבתי, במרכז של העיר ירושלים, מרפסת גדולה מלאה אורחים ואורחות וזמרים מברזיל, מהשורה הראשונה, ששרים, חוגגים ורוקדים בכל ערבי שישי.

מה החלק האהוב עליך בעיסוקך כדיג"י ומה החלק שאת פחות אוהבת, מה הבעיה הכי קשה היום בתחום ?
החלק האהוב בעיסוקי זה כמובן הציפייה למסיבה, ההכנות, ההתרגשות הגדולה שבהכנת הסטים של המוזיקה, הרגע שבו נפתח המועדון, אורות המסיבה נדלקים, הדיסקים מתנגנים, המוניטור שלי בפול ווליום, הקהל הרוקד שממלא את הרחבה, החיבור שלי עם המוזיקה והקהל שמעצים אותי.
החלק הקשה  זה שהמסיבה מסתיימת ואני בפול אנרגיות.

 

כשאני מביטה בך מהצד, אני רואה שאת מביאה איתך הרבה מוטיבציה לתפקיד, מהיכן את שואבת את האנרגיות האדירות האלה?
אני שואבת את האנרגיות המיוחדות האלה מהקהל, מהחברות, ומהמוזיקה. זה המקום להודות לחגית רימון על החברות המופלאה שלי איתה, על הפרגון, ועל האמונה שאוכל להקפיץ 400 נשים במסיבות שהיא ובת זוגתה המדהימה פרידה הכט מארגנות לאחרונה במועדון בתל אביב.

התחום שבחרת לעסוק בו הינו עיסוק דינמי, המצריך להיות מעודכן כל הזמן במוסיקה העכשווית, איך את מתאימה את סוגי המוסיקה השונים לקהל היעד שלך?
קהל היעד שלי הוא קהל נשי תוסס: נשים שאוהבות מוזיקה עכשווית, מוזיקה של שנות ה 80-90 , מוזיקה שחורה, מוזיקה נוסטלגית קצבית, ומוזיקה ישראלית.

ושאלה אחרונה – יש משהו שתרצי לומר לקוראות?
שאשמח לראות את כולכן במסיבות שתתקיימנה במועדון "האנגר 17" ברח' בן אביגדור 17 תל אביב.

* ביום שישי 3.6.2011 , החל משעה 21:00 * ולרגל פתיחת אירועי הגאווה, באותו מקום ובאותה שעה, ביום חמישי 9.6.2011
– המסיבה בחמישי מיועדת גם לנשים שלא יוצאות בערב שישי מסיבות כאלה ואחרות.
– למסיבות תגענה נשים מירושלים, מהישובים סביב לה, מחיפה ומצפון
הארץ וכמובן ממרכז הארץ.

– המסיבות הללו מיועדות לנשים שאוהבות לרקוד בכל גיל, פשוט צריך לבוא וליהנות.

 

2 Comments

  1. יעל שרייבר הגיב:

    גילי מתוקה שלי
    את שלי לתמיד

    יעלי

  2. גילי הגיב:

    היא גידלה אותי כל השנים

השאירו תגובה

^ TOP