מחקר חדשני מתבצע במכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית חולים איכילוב, המעריך את השפעתו של תכשיר פרוביוטי על המעי בתסמונת מעי רגיש. המחקר עוסק בניסיון לשפר את הטיפול ואת הבנת המחלה.
סיפור מהחיים של אחד מכל 5 אנשים שכדאי ללמוד ממנו
איילת בת 28 סובלת ממעי רגיש מזה שנים, בערך מתקופת התיכון – צבא. היא עברה את כל הבדיקות האפשריות, ביניהן גם בדיקות פולשניות, וכולן יצאו תקינות. הדבר היחידי שהיא שמעה מרופאיה הוא ש"אין לה כלום, ושזה הכול בראש שלה". העובדה שהיא נתפסת כ"משוגעת" או כמי שממציאה את התסמינים של עצמה, או לחילופין "מביאה אותם על עצמה" מקשה עליה עוד יותר את ההתמודדות עם הבעיה, ורק מגבירה את הייאוש והתסכול שלה.
יום שגרתי בחייה של ענת מתחיל שעתיים וחצי-שלוש לפני שהיא צריכה לצאת מהבית, כדי שהיא תספיק לשהות מספיק זמן בשירותים, ושזה לא "יתפוס" אותה מחוץ לבית. אחרי הטקס הארוך בשירותים, היא כבר מוכנה לצאת מהבית, עם התיק אוכל האישי שלה ומפתחות הבית בידיה, ואז היא מוצאת את עצמה מורידה את התיקים מעליה במהירות ורצה לשירותים בפעם אחרונה, משום שלא יכולה להתאפק.
מידי יום, בעיקר בשעות הבוקר ואחה"צ, היא סובלת מיציאות מרובות, תחושת דחיפות לרוץ לשירותים וקושי להתאפק, אי נוחות בבטן, נפיחות, כאבי בטן גזים ושלשולים. התופעות האלו כל כך מציקות לה עד כדי כך שהיא מוצאת את עצמה חסרת חשק להתלבש בבגדים שהיא אוהבת, אינה מסוגלת להתרכז בישיבות בעבודה, עייפה וחסרת אנרגיה. היא איננה יכולה ליהנות מהדברים הפשוטים היומיומיים או מאירועים חברתיים. בילויים מחוץ לבית הופכים עבורה לסבל ודורשים תכנון והכנה מראש. בשל החשש משירותים משותפים ועמידה בתור לשירותים היא לא יוצאת לטיולים, לא נוסעת לחו"ל, שלא נדבר על קמפינג. בגלל שהבטן עלולה לשנות לה את כל התוכניות, היא נמנעת הרבה פעמים מיציאה מהבית. היא בוחרת את הסופר מרקט ומרכזי קניות לפי איכות השירותים, זמינותם וניקיונם, וכשיש לה דייט היא לא אוכלת כלום לפניו, על אף תחושת הרעב המנקרת, שמא תכאב לה הבטן, ובכלל נמנעת מלהכיר בן זוג בשל החשש מדחייה כי "מי ירצה להכיר אנשים עם בעיות כאלו", היא פשוט לומדת לחיות עם זה.
הסיפור של ענת הוא סיפורו של אחד מכל 5 אנשים (רובן נשים), שסובלים מתסמונת שפעם קראו לה– "מעי רגיז", והיום קוראים לה בשמה החדש – "תסמונת מעי רגיש". מדובר בהפרעת המעי התפקודית השכיחה ביותר.
מה הקשר בין מעי רגיש ובין החיידקים שלך?
המעיים שלנו מכילים כ-400 סוגים שונים של חיידקים, שמרכיבים את מיקרופלורת המעי, רבים מהם נחשבים לחיידקים טובים הנחוצים לפעילות תקינה של מערכת העיכול. מחקרים הראו כי קיים שוני בהרכב אוכלוסיית החיידקים במעיים של חולי מעי רגיש, במיוחד בתת הקבוצה של חולי מעי רגיש שסובלים משלשולים. מצב זה, של חוסר איזון בהרכב מיקרופלורת המעי צובר יותר ויותר עדויות מחקריות בעשור האחרון, אך עדיין לא ברור מהם סוגי החיידקים הספציפיים שמאפיינים את המעיים של הסובלים ממעי רגיש. הגורמים שמשפיעים על חוסר האיזון הזה, הינם: תזונה לקויה, זיהומים, לחץ נפשי, טיפול באנטיביוטיקה, מערכת החיסון ודלקת בדרגה נמוכה.
במחקר שנערך על עכברים נמצא כי מיקרופלורת המעי של חולי מעי רגיש משרה הפרעות תפקודיות במערכת העיכול של העכברים, שמזכירות את אותם התסמינים שאופייניים לתסמונת מעי רגיש. עובדה זו מחזקת את ההשערה כי מיקרופלורת המעי תורמת לביטוי התסמינים של תסמונת זו.
דרכים לשיפר אוכלוסיית חיידקי המעיים
מחקרים הראו שטיפול פרוביוטי (טיפול באמצעות חיידקים ידידותיים) הינו בעל השפעה מטיבה על פעילות מערכת העיכול בחולי מעי רגיש. פרוביוטיקה כוללת את כל האורגניזם החד תאיים שנמצאים באופן טבעי ברקמות הגוף שלנו ובעיקר ברקמת המעי. קיימים זנים רבים ושונים של חיידקים פרוביוטים שלהם חשיבות עליונה בשמירה על תפקודה התקין של מערכת העיכול, במניעת שגשוג של טפילים וחיידקים מחוללי מחלה ובהקלה על מצבים של עצירות, נפיחות ושלשול. לחיידקים פרוביוטים תפקידים רבים הכוללים ניצול יעיל של רכיבים תזונתיים מן המזון, שכולל פירוק של חלבון וסינתזה (ייצור) של וויטמיני B ו-K, חיזוק מערכת החיסון, דטוקסיפיקציה של המעי (ניקוי רעלים) וייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת, שחיוניות לפעילות תקינה של המעי.
מחקר חדשני – פרוביוטיקה כטיפול במעי רגיש
במכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית חולים איכילוב מתבצע בימים אלו מחקר חדשני, שבא להעריך את השפעת תכשיר פרוביוטי על תסמינים, מדדים דלקתיים שונים והרכב מיקרופלורת המעי בתסמונת מעי רגיש. המחקר עוסק בניסיון לשפר את הטיפול ואת הבנת המחלה.
במסגרת המחקר הנבדקות יטופלו בתוסף תזונה פרוביוטי (ביו-25, סופהרב) המכיל 11 זנים שונים של חיידקים פרוביוטיים ידידותיים פטנטים, ולמעלה מ – 25 מיליארד חיידקים פעילים בכל כמוסה. פרוביוטיקה זו ייעודית להקלה על בעיות עיכול שונות ובעיקר תסמונת המעי הרגיש. זני החיידקים השונים בפורמולה מייצרים חומצה לקטית, מי חמצן וחומרים בקטריוצידים (דמויי אנטיביוטיקה) שלא מאפשרים לחיידקים פתוגנים, פטריות שמר ופרזיטים נוספים לשגשג. כמו כן, החיידקים הפרוביוטיים מתחרים עם הפתוגנים על אותם אתרי מחייה ,כך שככל שנספק כמות גבוהה יותר של חיידקים, כך לא יתאפשר לפתוגנים למצוא מקום לשגשג במעי.