"אז מי פה הגבר ומי האישה?" ראיון עם שחקניות "לסביהונסט"

מאת: חגית רימון
המופע "לסביהונסט" מראה סצנות מ"העולם הלסבי", סצנות שכל לסבית מכירה – הגעגוע לאקסית, הפרידה שמתמשכת כמו מסטיק, הפגישות העיוורות, התשוקה שמתפוגגת לאחר שנים…
נהניתי מאוד מהמופע – הוא מצחיק ומרגש והשחקניות נהדרות, ולכן החלטתי לראיין שתיים מהשחקניות: ענת זמשטייגמן (שהיא גם הבמאית) ותמר עמית יוסף.
תמר עמית יוסף היא סטודנטית למשחק בסמינר הקיבוצים ועורכת חדשות בחדשות וויינט ברדיו האזורי.

ענת זמשטייגמן, בת 42, היא שחקנית ומורה בבתי ספר למשחק, בזוגיות + ארבעה ילדים.

המופע לסביהונסט - מצחיק ומרגש

המופע לסביהונסט – מצחיק ומרגש. שחקנית נוספת שאינה מופיעה בצילום: איילת רובינסון

 

איך נוצר המופע המקסים הזה? האם הכרתן לפני כן?
תמר: אני הצטרפתי כמעט אחרונה למופע, ועוד הספקתי אפילו לכתוב כמה קטעים לפני שהוא נסגר סופית. את רעות הכרתי קודם כי אין אף אחת בקהילה שלא מכירה אותה, בכל זאת שם דבר… וענת היתה המורה הקשוחה שלי לדיבור והגשת טקסט בתיכון לאמנויות תלמה ילין.
ענת: מיקה בן שאול היא יוזמת המופע והכותבת העיקרית שלו. היא חברה לרעות נגר, מפיקה, ומשם החל לסביהונסט.
מיקה הייתה תלמידה שלי בבית צבי. היא פנתה אלי וסיפרה לי על המופע וביקשה שאביים אותו. בתהליך החזרות הצטרפתי גם כשחקנית.
האם אתן שחקניות מקצועיות? מופיעות במקומות נוספים?
תמר: אני משחקת מאז שהייתי בת 5, יצא לי לשחק קצת בטלויזיה, להגיש ולדבב, אבל מבחינת תיאטרון לסביהונסט זה הדבר הכי משמעותי שיצא לי לעשות עד כה.

ענת
: אני שחקנית מקצועית, בוגרת בית צבי ושיחקתי בתיאטראות רפרטואריים – הבימה, בית ליסין, באר שבע וחיפה.

אני משחקת כבר 5 שנים בהצגת יחיד אשר הועלתה לראשונה בתיאטרונטו. כמו כן משחקת בתיאטרון הסיפריה.

במה זה כרוך מבחינתכן להיות שחקנית? מה זה דורש, ומהי ההרגשה על הבמה ולאחר מכן?

תמר: להיות על הבמה זה להיות הכי חדה שיש. הכי קשובה גם לעצמי, גם לפרטנריות שלי וגם לקהל, כמו לפצל את הקשב לשלושה חלקים, להיות במאה אחוז בכל אחד מהם. וזה רוחני לחלוטין.

לפני הצגה אני מרגישה בכל פעם מחדש שאני הולכת למות, מחפשת עם העיניים איפה אני אוכל להקיא, חושבת מה יקרה אם אמות על הבמה, כל מיני מחשבות סימפטיות ולא חרדתיות בכלל. אחרי ההצגה אני בהיי מטורף, מרחפת.

ענת: להיות שחקנית זה בראש ובראשונה הרצון והיכולת לגעת בבני אדם. לעורר קשב, ריגוש, שמחה ולפעמים אפילו שינוי.

זהו מקצוע קסום ובלתי אפשרי שרוב העוסקים בו מתמכרים לו ונאמנים לו על אף המהמורות בדרך. משחק דורש קודם כל היכרות מעמיקה עם עצמך, היכרות עם נפש האדם, דמיון רב ויכולת הזדהות טוטאלית.
המפגש עם הקהל הוא תמיד תעלומה. כל הצגה זה כמו בליינד דייט. אין לך מושג איזה קליק יתרחש. לשמחתי המופע הוא אחלה דייט.

 איזה קהל מגיע אליכן? רק לסביות?

תמר:
מגיע קהל מגוון ומהמם של נשים ואנשים פתוחים ושמחים שרוצים לצחוק ולהתרגש איתנו, מכל מגדר ונטיה.

ענת: בראשית דרכנו רוב הקהל היה מורכב מהקהילה וברובו נשים.  ככל שהמופע תפס תאוצה המעגל הזה התרחב אל אוכלוסיות רחבות יותר. זה מרגש ומשמח.

מתוך המופע: 

מהן התגובות שאתן מקבלות מהקהל? האם אתן מקבלות גם תגובות לא נעימות?

תמר:
אם היו תגובות לא נעימות, כנראה הן נאמרו מאחורי הגב, כי זכיתי להמון פירגון וחיבוק סביב ההצגה הזו. קהל שמגיע אחר כך ומשתף, ומדבר – איפה זה פוגש אותם בחיים שלהם. לא רק לסביות, גם סטרייטים מאוד מזדהים עם הרבה ממה שאנחנו מדברות עליו.

ענת:
התגובות חמות ומרגשות. המופע נוגע גם באנשים אשר אינם שייכים לקהילה הלהטבי"ת. אני באופן אישי לא נתקלתי בהערות או תגובות פוגעניות. להפך…. חום, פרגון והזדהות רבה גם בקרב אנשים מחוץ לקהילה. בסופו של יום זהו מופע על מערכות יחסים ולכן נוגע בכל קשת האוכלוסיה.
כולכן לסביות? מהו הסטטוס הרומנטי שלכן?

תמר:
אני לא לסבית, אני בי-סקסואלית, ותפוסה 🙂

ענת:
אני לסבית. חיה בזוגיות עם אישה ולנו ארבעה ילדים.
אם לדייק – סטטוס רומנטי – תפוסה חזק.
מהו החלום שלכן?

תמר:
אממ… שלום עולמי?
ענת: החלום הספציפי לגבי המופע הוא לגעת בכל האוכלוסיות ואולי להצליח לעורר שינוי. גם סתם פחות בורות ויותר הזדהות יכולים להיות הגשמת חלום.
החלום הכללי שלי,  מלבד חלומות פרטיים, הוא שילדיי יגדלו למציאות בה מגדר יהווה פרט שולי ותפל.
יש לכן מסר לנשים בכלל, וללסביות בפרט?
ענת: נשים- אתן יפות כל אחת בדרכה. חכמות. רחומות. בלתי אפשריות וקסומות. יש לכן כוח להביא חיים קל וחומר לשנות חיים. אל תשכחו אף פעם.

לסביות- כנ"ל

Leave a Comment

^ TOP