מהי התנכלות בעבודה ומה ניתן לעשות? והאם מיכאל העובד יפגוש בקרוב את בני משפחתו?

מהי התנכלות בעבודה ומה ניתן לעשות? והאם מיכאל העובד יפגוש בקרוב את בני משפחתו?

עו"ד חגית רימון

מאת: עו"ד חגית רימון hrimon@gmail.com

אחד התחומים המרתקים הוא עולם העבודה. מידי יום אני נפגשת עם עובדות ועובדים שמספרים לי על חוויות לא נעימות מהעבודה שלהם.
עוד מעט אספר לכם על מיכאל (שם בדוי למניעת זיהוי) מהפיליפינים. אבל לפני כן אספר לכם על רונית (שם בדוי) שעובדת באחד המוסדות הגדולים בארץ, וכתוצאה מהתנכלות של הממונה עליה, נעצר הקידום שלה בעבודה.
לאחרונה נעשה שימוש רב במושג "התנכלות בעבודה". מה אומר המושג? הכוונה היא שהממונה על העובד מתנכל לו, פוגע בו, אומר לו הערות מעליבות ועוד. ההתנכלות יכולה להגיע בכל מיני אופנים. למשל, עובד באחד ממוסדות התרבות בתל אביב אמר לי שהממונה עליו משבצת אותו רק במשמרת אחת בשבוע, בעוד ששאר העובדים מקבלים יותר משמרות. כתוצאה מזה נפגע שכרו. פניתי לסמנכ"לית מוסד התרבות הנ"ל, ומתברר שבקרוב תפוטר הממונה על העובד הנ"ל, ויש להניח שלאחר שיגיע ממונה חדש, יקבל העובד יותר משמרות. על כך נאמר – איך שגלגל מסתובב לו…
ומה לגבי רונית, שהממונה עליה העירה לה במשך שנתיים הערות מעליבות ופוגעות? שלחתי מכתב מפורט להנהלת המוסד הגדול שבו היא עובדת, ואני מחכה לתשובה. יש לי הרגשה טובה.
עובדים רבים חווים התעמרות בעבודה. זוהי הרגשה נוראית – להגיע למקום עבודה שבו הממונה עלייך מסתכל בך בעין עקומה, אומר משפטים מזלזלים, פוגע בקידום שלך. כל יום הוא מאבק.
עובדים שחווים התעמרות בעבודה סיפרו לי שכתוצאה מזה הם נהיו חולים, פתאום צצו להם כל מיני מיחושים, וחלקם לקחו ימי מחלה רבים, העיקר לא להגיע לעבודה.
מה עושים במקרה כזה? יש כל מיני אפשרויות, וזה תלוי כמובן ברצונו של העובד.
רוב העובדים מעוניינים לעבור למחלקה אחרת, כדי לא לבוא במגע עם המנהל המתעמר. כמובן שלא תמיד זה אפשרי בשל התנגדות ההנהלה.
חלק מהעובדים רוצים לעזוב את הארגון, עם תנאים משופרים (למשל עם כמה חודשי הסתגלות, מעבר לפיצויי הפיטורים). ויש כאלה שמעוניינים להגיש תביעה בבית הדין לעבודה, עם דרישה לפיצויים. כל מקרה לגופו.
כמובן שכדי לטעון שמדובר בהתנכלות בעבודה, צריך לבחון היטב שאכן מדובר בהתנכלות. כי לא כל דבר נחשב להתנכלות, לפעמים העובד באמת לא עובד מספיק טוב, כך שזה לגיטימי שהמנהל שלו יעיר לו. כמובן שחשוב להעיר לעובדים בכבוד! ולא לזלזל בהם.
אז נחזור למיכאל. פגשתי אותו היום. הוא הגיע לארץ מהפיליפינים. במהלך היום הוא עובד אצל אדם קשיש, וב- 15 השנים האחרונות, החל מהשעה 5 אחה"צ ועד חצות בערך הוא עבד בסחיבת קרטונים עבור חברה מסויימת, ששילמה לו "בשחור".
"למה אתה עובד כל כך קשה?" שאלתי אותו.
"כי אני מפרנס 3 ילדים שלומדים באוניברסיטה בפיליפינים. כל חודש אני שולח את כל הכסף למשפחה."
"וואאוו, כל הכבוד שאתה עוזר להם כדי שילמדו." שיבחתי אותו.
לאחרונה הוא פוטר מהחברה, והוא הגיע כדי להתייעץ מה מגיע לו.
"מגיעים לך פיצויי פיטורים, דמי הבראה, ימי חופשה…" אמרתי לו.
"אני אף פעם לא יצאתי לחופש." השיב. "אני עובד כל יום, גם ביום שישי. כבר 6 שנים לא פגשתי את הילדים שלי…"
"ומה עם אישה? יש לך?"
"כן. השיב. לפני כמה זמן היא חלתה… היא בפיליפינים. אנחנו מדברים כל יום." אמר והראה את מכשיר הפלאפון שלו.
"מיכאל, אתה צריך גם חופש לפעמים." אמרתי לו.
"אם אני אקבל עכשיו כסף מהחברה, אני אסע לפיליפינים ואעשה טיול משהו משהו…"
בואו נחזיק אצבעות למיכאל שייקח סופסוף חופשה ויפגוש את משפחתו…

Leave a Comment

^ TOP