זוגיות בפרק ב' עם ילדים – לגור ביחד או לא??  

מאת: חגית רימון

כשבגיל עשרים פגשתי את החבר הראשון (והאחרון) שלי, היה ברור לנו שנעבור לגור ביחד ושנתחתן. ואכן, בלי יותר מדי מחשבות והתלבטויות, לאחר כמה חודשים עברנו לגור ביחד. איחדנו את חשבון הבנק והכל היה פשוט וברור.
בגילאי העשרים, פעמים רבות אחרי זמן די קצר של היכרות – עוברים לגור ביחד. אבל מה קורה בגילאי השלושים והארבעים?

מספר שנים לאחר שהתגרשתי הכרתי אישה, והתאהבנו. לאחר כמה חודשים היא הציעה שנגור ביחד, ולאחר שהרהרתי בדבר – הרומנטיקה והתקווה גברו על הספקות, ולפני שאמרנו ג'ק רובינזון מצאנו את עצמנו גרות ביחד בדירה, בעיר חדשה שהייתה נוחה לשתינו.

ישנם יתרונות רבים במגורים משותפים:
* לא צריך להתרוצץ בין שני בתים. לא צריך לארוז בערב תיק עם בגדים ולנדוד מבית לבית. גרים ביחד וזהו. חסל סדר הנסיעות ובזבוז הזמן.

* יתרון מובהק הינו חיסכון ושדרוג הדירה – כשגרים ביחד מתחלקים בחשבונות השכירות, הארנונה, החשמל, המים ואפילו בתשלום לוועד הבית. בנוסף, כשמתחלקים בתשלום השכירות, כל אחד מבני הזוג יכול לשדרג את מקום מגוריו, וביחד לעבור לגור בדירה שווה יותר.

* מתראים יותר. כבר אין געגועים. זה יכול כמובן לעבור גם לסעיף החסרונות.

אז עברנו לגור ביחד. והיה טוב ונעים למשך זמן קצר, אבל אחר כך הבעיות הכרוכות במגורים משותפים החלו לצוץ.
כשמאחדים דירות כל אחד מביא את הציוד שלו. כמובן שלפני המעבר כל אחד זורק חלק מהריהוט וכלי הבית, אבל אני יכולה לתת לכם דוגמא מעצמי שבמשך כמה חודשים עמדו אצלי (שהיה בעצם: אצלנו) בסלון הפסנתר הבהיר שלי וההליכון הענק שלה, שלא ניתן היה לדחוף אותו לשום מקום אחר והיא השתמשה בו אולי חמש פעמים. חוץ מזה, היו תקועים בכל רחבי הבית, כולל בכניסה, כל מיני רהיטים לא קשורים האחד לשני, שלה ושלי, בכל מיני סגנונות וצבעים.
בואו נגיד שאילו הייתי מציעה למגזין "את" לצלם את הדירה שלי, היו מסכימים הכניס אותה למדור: "איך לא לרהט את הבית".

חוץ מהריהוט הרב היו גם מלא כלי מטבח כפולים, שאף אחת מאיתנו לא רצתה לזרוק, כי מי יודע מה יהיה, וארונות המטבח היו מפוצצים בכל מיני קערות וסירים שמעולם לא השתמשנו בהם.

ועדיין לא דיברתי על נושא הילדים. בואו נשים את הקלפים על השולחן – פרק ב', או ז', עם ילדים – זה לא דבר פשוט. אפילו אם את בן או בת הזוג שלך מאוד אוהבים אותך, איך אפשר לצפות מהם שיאהב גם את הילדים שלך?? בעצם, אני תמיד מצפה שיאהבו את הילדים שלי, למרות שהם יכולים להרעיש ולשגע פילים ולעשות בלגן בסלון, אבל ברור לי שהם הילדים הכי מדהימים בעולם ואני לא מבינה איך אפשר לא לאהוב אותם. אז מה אם הילד שלי יכול לצרוח באופן שמפוצץ את המנורות אצל השכנים? מי שאוהב אותי חייב גם לאהוב אותם.

חיסרון נוסף בלגור ביחד זה… לגור ביחד. יש יותר סיבות והזדמנויות להתווכח, פחות משקיעים בחיזור והקשר עלול להפוך עם הזמן למובן מאליו.

וגם – לעיתים החיסכון הכספי הוא לא כל כך משמעותי מצד אחד, שכן גם ההוצאות גדלות, ומצד שני ישנו אובדן של הפרטיות ושל היתרונות של לגור בדיוק כמו שאת רוצה ואיך שאת רוצה, ולא להתראות כל יום.

אני לא אשאיר אתכם במתח ואגלה לכם שהנסיון ההוא נכשל בצורה מהדהדת. הבנתי בדרך הקשה שלגור ביחד, בייחוד כשיש ילדים לא משותפים, זה לא דבר כל כך פשוט. נפרדנו, ולפני כמה שנים נכנסה אישה אחרת לחיי, שצחוק הגורל, מה שהיא הכי רוצה בערבים זה שקט.

לגור תחת קורת גג נשמע לי לעיתים כמו חלום מקסים ורומנטי. להירדם כל יום מחובקות ולהתעורר לצלילי הציפורים, לשתות נס קפה ולקרוא עיתון ביחד, זה נפלא, לא? אולי, אבל בשלב זה של חיי אני אוותר על החלום הזה, כי נראה לי שכרגע מגורים בדירות נפרדות זו האופציה הכי טובה עבורי.

אבל אני בטוחה שכאשר יגיע הרגע הנכון והנסיבות הנכונות – אשן כל לילה עם אהובתי, וארגיש שישנה רק אופציה אחת, והיא מגורים משותפים.

1 Comment

  1. מאת עדי:

    מסכימה עם כל מילה. לא צריך להיכנע לתכתיבי החברה. למדתי להתעלם או לא להתיחס ברצינות לשאלות שבאות מפעם לפעם – נו, אתם הרבה זמן יחד. למה אתם לא מתחתנים?? או לפחות עוברים לגור יחד?? אז זהו שלא עוברים לגור יחד. לא משנה כמה שנים. ככה טוב לנו וזהו. הענין הוא שכדי לקיים זוגיות כזו – צריך שניים לטנגו. שנינו ביחד וכל אחד לחוד – חייב להיות מקובל עד שני הצדדים וכיום, לעיתים יהיה צד אחד שלא יסכים. וחבל.
    מנסיון – זה עובד מצוין כששני הצדדים בענין.
    ומשפחה מורכבת אינה ענין פשוט וצריך המון סבלנות ואורך רוח כשאין ילדים משותפים. צריך הרבה הערכה וכבוד האחד לשני/ה.
    שיהיה בהצלחה לכולנו!

Leave a Comment

^ TOP