כוח ההרגל, המכשול הגדול בדרך לכל

מאת: שרית זיו, מתקשרת

 

שרית זיו, מתקשרת

 

מישהו אמר פעם שהרעיונות הטובים, צצים בבוקר…

בעודי מחממת מים בקומקום וממתינה לטוסטים ש"יקפצו", חשבתי…

אם תשאל אדם החי בחברה מערבית: האם אתה יכול לחיות ללא חשמל?

סביר להניח שתיענה בשלילה.

בפועל, אם הנשאל אינו מחובר למכונת הנשמה או כל מכונה מצילת חיים אחרת, התשובה שנתן אינה נכונה, אבל הוא רגיל….ונוח לו.

כוח ההרגל המשפיע על החשיבה שלנו, עשוי לגרום להסטת ההיגיון, אפילו הפשוט ביותר, הצידה.

הוא מקשה על יכולתנו לבצע שינויים בחיינו, גם אם הם עשויים לשפר את איכות חיינו במידה ניכרת.

החיים בחברה המערבית לחוצים.

כל מורה או מאמן רוחני, כל "נזיר שמכר את הפרארי שלו" ו/או ראה את האור, ממליצים לנו להאט את הקצב, לצמצם את שעות העבודה, להביט סביב, לנשום עמוק, להירגע…לכאורה הכל פשוט.

הם לא פגשו את מנהל סניף הבנק בו מצוי חשבוני…!!

אבל מי שעסוק בריצה המתמדת, בין קירות אותו "מבוך" מערבי, מתקשה באופן טבעי להביט לצדדים.
הלחץ הגבוה, במיוחד כאן – במדינתנו הקטנטונת, העמוסה לעייפה, משהו מתחת לפני השטח מתוח כל הזמן.
זה מצב המאפשר לגורמים שליליים בחיינו לקבל מקום של כבוד.
יש לגיטימציה לפיתוח כל קשת רגשות הכעס, הטינה, חוסר הסבלנות והבוז כלפי הזולת.
המצב כל כך טעון, שאין מי שיעצור לרגע ו"יניף שלט" המזכיר:

עצור, בן אדם לפניך!!!

הכל כל כך אינטנסיבי, אין זמן: 30 שניות קטלגת את מי שלפניך, זוז…
כל מי שעומד לפנינו  ממוין מיד ונכנס למיטת סדום מודרנית – טבלת הקטגוריות:
האם מצבו הכלכלי טוב? ביחס אלי? ביחס לעולם? כנ"ל בנוגע להשכלה.
האם נוכחותו עשויה להועיל או להזיק לי? וכו'…
אנו לוקים בראיה צרה ומוגבלת ומשוכנעים שכל דבר ביקום קשור אלינו…
מה שאני מנסה לומר, זה שלא חייבים להיות מתקני עולם או לפתח מנהיגות רוחנית יוצאת דופן כדי שהדברים יראו אחרת.
אפשר לעצור לרגע אל מול העומד לפניך ולזכור שהוא בן אדם.
שיש לו אמא שהוא יקר לה, שהוא חלק ממשפחה, שיש לו נפש, יש לו רגשות, תשוקות ורצונות.
כדאי לזכור גם שנוכחותו עלי אדמות לא בהכרח נועדה לשרת מי מאיתנו ואינה באה על חשבון איש.
כבד את העומד מולך וחסוך מעצמך התבוססות בשלולית רגשות שליליים, זו חרב פיפיות שפוגעת גם בך ולהיפך כאשר מדובר בפיתוח רגשות חיוביים.

השאירו תגובה

^ TOP