לקחת את המושכות

 

נשים בעמדות מפתח עדיין מצליחות להפתיע את מי שלא בקיא בשינויים שחלו בשוק העבודה. עם זאת, גם האופטימיים שבינינו צריכים מדי פעם לעצור ולנסות להבין האם מצופה יותר ממנהלת אישה ומה בכלל דרוש ממנהל טוב.

התמונה להמחשה בלבד

 

ניהול הוא נושא מורכב המחייב התייחסות לשורה ארוכה של שיקולים. עובדים זוטרים רוצים להיות מנהלים בגלל השכר והתנאים, אך הם לא תמיד מבינים עד הסוף את ההשלכות. בישראל לדוגמא עומדים פערי השכר בין מנהלים בתפקידי מפתח לבין עובדים עם ניסיון של עד 4 שנים על מעל 80%. המשמעות היא שיש דרך ארוכה לעבור מהיום הראשון בעבודה ועד שנכנסים לתפקיד המנהל, וזה עוד לפני שבדקנו הבדלים בין גברים ונשים.

שיעור ההשתתפות של נשים בעבודה עולה מדי שנה. הפער בין גברים ונשים בתחום הזה הצטמצם ובשנת 2013 הגיע שיעור הנשים המועסקות מתוך כלל כוח העבודה ל-59.2%, לעומת 69.5% בקרב גברים.

גם מבחינת שיעורי אבטלה אין הבדל משמעותי בין גברים ונשים. מנגד, הבדל בולט אכן קיים בפילוח נתוני תעסוקה לפי מקצוע. נשים ממשיכות לבלוט בתפקידי משק בית, מזכירות, ניהול חשבונות, הוראה וחינוך. לעומת זאת, בענפי ההייטק מהוות הנשים רק 35.5% מהמועסקים.

למה אנחנו מופתעים מנשים בעמדות מפתח?

בשנים האחרונות יש יותר נשים בעמדות מפתח. זהו שינוי לטובה שכדאי להתייחס אליו באופטימיות, אך מצד שני גם לזכור שהוא לא בהכרח בא לידי ביטוי בצמצום פערי השכר. שכרם של גברים גבוה בכמעט 30% משכר הנשים וזאת למרות שאין הבדל ברמת ההשכלה.
לצורך השוואה, בשנת 2013 עמדה ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה בישראל על 7,280 ש"ח וההכנסה של גבר שכיר על 10,683 ש"ח. אחת הסיבות לפער היא הבדל במספר שעות העבודה של גברים נשים: גברים עובדים בממוצע 45.8 שעות בשבוע ונשים עושות את זה רק 37.1 שעות בשבוע. במילים אחרות, בתפקידי ניהול יש דרישה ליותר שעות ואנחנו ככל הנראה מופתעים לראות נשים שמצליחות להתמודד עם זה.

מה הציפייה שלנו ממנהל טוב?

הציפייה לכך שמנהל טוב יישאר יותר זמן במקום העבודה חוצה ענפים ותרבויות. בכל רחבי העולם מעדיפים העובדים לשאוב השראה ודוגמא אישית מהמנהל, לכן סביר להניח שנבדוק קודם כל מתי הוא נכנס למשרד ומתי הוא יוצא ממנו. זה כמובן תירוץ טוב לתת שכר גבוה יותר למנהלים, אך בנימה יותר עקרונית חשוב להבין שמדובר על חלק בלתי נפרד מהתפקיד. לפי העיקרון הזה קל יותר להבין שפערי השכר בין גברים ונשים לאו דווקא נובעים ממניע פטריארכלי נסתר אלא משיקולים תועלתניים.

מלבד שעות העבודה, הציפייה ממנהל טוב היא להיות זמין עבור העובדים ולהכיר את כל ההיבטים בעבודה השוטפת. קשה להכריע בשאלה האם עדיף לו לעשות קורס מנהלים תיאורטי או להתקדם ולחוות את השטח כל הדרך עד לפסגה, אך אין ספק לגבי החשיבות של העניין. גם כאן רצוי לבדוק כל מקרה לגופו: יש מנהלים שיפיקו מקסימום תועלת מקורס עיוני ויש כאלה שיצליחו להניע יוזמות רק אם הם יבצעו את התפקידים בעצמם.

מגמות בשוק העבודה הן דרך מצוינת לזהות נטיות חברתיות. באופן כללי אפשר להתעודד מקידום מעמד האישה ומהשוויון המגדרי, כמו גם להבין את המניעים האמיתיים של פערי השכר בין גברים ונשים. מצד שני, אין מקום לקפוא על השמרים. עובדת שרוצה להגיע לתפקידי ניהול צריכה למצוא את המסלול שמתאים לה ולהתמיד בו. עליה לעבוד קשה בדיוק כמו גבר ולקחת את המושכות לידיים.

 

 

השאירו תגובה

^ TOP